לימודי פסיכולוגיה ארגונית, חברתית ותעסוקתית

פסיכולוג ארגוני מיומן בתהליכים המשלבים ידע מחקרי ונסיון מעשי, בבואו לתרום להצלחת הארגון באמצעות ייעוץ קריירה, שיפור ביצועים, מוטיבציה, סיפוק מהתפקיד, וה-well being של העובדים. גיוס - פסיכולוגים ארגוניים לומדים את תרבות החברה ותהליכי העבודה שלה, כדי לקבל מושג בהיר על סוג העובדים שיוכלו לעבוד בצורה הטובה ביותר באופן בו הארגון מתנהל. הם מסייעים בהיבטים המגוונים של תהליך הגיוס, כולל יצירת שאלות לראיונות עבודה, שיעזרו למנהלים לזהות את המועמדים הטובים ביותר למשרות מסוימות, בין היתר על סמך הערכים, האישיות והמניעים של המועמד. הכשרה - כדי שדברים ״יעבדו חלק״, חברות וארגונים צריכים לוודא שיש לעובדיהם את המיומנויות והידע הדרושים לעבודתם. פסיכולוגים ארגוניים מזהים צרכים, כמו מיומנויות חסרות בקרב עובדים ויוצרים לפיהם הכשרה אפקטיבית כדי לסייע להם לסגור את הפער. הערכת עובדים. על ידי חקר התנהגות אנושית בכל רמות הארגון, פסיכולוגים ארגוניים יכולים לזהות דרכים לייעול העבודה ולהגברת הפרודוקטיביות של העובדים. רכיב זה הינו משמעותי ביותר בתיאוריות ניהול פופולריות רבות מתחילת המאה הקודמת, שממשיכות להשפיע גם על פרקטיקות ניהול מודרניות. עבודה על נושאים ששייכים לתמונה הגדולה: פסיכולוגים ארגוניים רבים מתמחים בפיתוח עובדים, פיתוח מנהחלים וחיזוק של עבודת הצוות. למשל, מנהל שאינו מרגיש שהוא מוציא את המיטב מעובדי הצוות שלו, יכול להיעזר בפסיכולוג אירגוני בכמה תחומים, הנה שניים לדוגמא: שביעות רצון של העובד. פסיכולוגים ארגוניים לומדים את התנהגות וגישות העובדים, כדי לאמוד את שביעות רצונם הכללית. בהתבסס על ממצאיהם, הפסיכולוגים יציעו שינויים שמטרתם לשפר את שלומות העובדים ואת הסיפוק במקום העבודה, מה שיהפוך את העובדים לפרודוקטיביים יותר. איזון משפחה-קריירה. אם הפסיכולוגים הארגוניים מוצאים שהעובדים מתוחים או לא מרוצים, הם עשויים להציע יישום של תכנית לאיזון בין העבודה לחיים, להקלה על המתח. הדבר יסייע לעובדים לייצר לא רק יותר עבודה אלא אף עבודה טובה יותר. תכניות כאלה מפחיתות את שיעור תחלופת העובדים והשחיקה, ומגבירות את המוטיבציה והמחויבות שלהם.