לימודי כלכלה יישומית

ברזולוציה אחרת, בכל ארגון קיימים כוחות שונים המשפיעים על המבנה הכלכלי הפנימי. שאלות מעשיות כמו: האם כדאי להשקיע במערכת מיחשוב חדשה למשרד? עשויות לקבל מענה כתוצאה מניתוח של כמה גורמים משפיעים, כגון: תמריצי עבודה, כמות עובדים, כמות לקוחות, פרויקטים חשובים אחרים שממתינים למימון, וכדומה. לטובת הניתוח של מצב כלכלי, כדאיות, ערוצי השקעה בפיתוח, הקטנת ערכים או העלאת ערכים, עומדים לרשותנו היום מודלים המגיעים מתחום הכלכלה הטהורה. גם אם כלל לא מדובר בכסף, אלא בשימור או פיתוח של נכסים מסוגים אחרים, כמו למשל - מורים טובים, תלמידים מצטיינים, לקוחות מרוצים, עובדים מאושרים - ניתן להיעזר בכלי הכלכלה המסורתית על מנת לקדם ערכים נוספים החשובים לנו, מלבד כסף. זוהי מהותה של הכלכלה היישומית.משתתפים בתכנית לתואר שני בכלכלה יישומית נחשפים לסוגיות שונות הקשורות למשק הישראלי, מכירים את החשיבות של בחירת מיקום הפעילות הכלכלית ואת המשתנים המרכזיים המשפיעים על בחירתו. המשתתפים מתוודעים להשפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות על הכלכלה, רוכשים כלים אמפיריים הנדרשים לניהול נכון ויעיל בסביבה עתירת מידע, ומכירים שיטות ניתוח נתונים ושיטות אמידה כלכליות, ואת תורת המשחקים ויישומה בפועל. הלימודים מתקיימים בדרך כלל במסלול לתואר שני עם תזה. במהלכו הסטודנטים יכולים להציב לעצמם כאתגר מחקרי, בין השאר, שאלות ציבוריות מרתקות, כגון: מתי משק משגשג? איזו מדיניות כלכלית מפתחת את התעשייה? איזה סוג של העלאת מיסים תורם לתעשייה, ואיזה פוגע? מה מושך משקיעים לחברות ולשווקים בארץ? אלו אוכלוסיות צורכות מוצרים חדשים? איך מחזקים אוכלוסיות מסוימות כדי לעודד צריכה ופיתוח? ועוד. מתכונת הלימוד משך זמן הלימודים הוא שנתיים אקדמיות, והמפגשים מתקיימים במהלך יום או יומיים בשבוע. מלבד החומר העיוני מתנסים הסטודנטים בסדנה בכתיבה כלכלית, מתרגלים יישומים אמפיריים במחשב, ומשתמשים בתוכנות סטטיסטיות למחקר בכלכלה. בנוסף, הם לוקחים חלק בהתנסות מעשית בחברות ובארגונים במשק הישראלי.